מִשְׂחָק כַּדּוּרְסַל שֶׁכָּמוֹהוּ עוֹד לֹא רְאִיתֶם

הָיֹה הָיָה שַׂחְקָן כַּדּוּרְסַל מְעֻלֶּה. קָרְאוּ לוֹ מָאנוּ גִ'ינוֹבִּילִי. מָאנוּ הָיָה כּוֹכָב גָּדוֹל שֶׁקָּלַע הֲמוֹן סַלִּים בְּמִשְׂחָקִים חֲשׁוּבִים. יוֹם אֶחָד, הוּא קִבֵּל הַזְמָנָה לְמִשְׂחָק מַמָּשׁ מְיֻחָד. הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לְשַׂחֵק נֶגֶד קְבוּצָה אַחֶרֶת. הַפַּעַם, הַמִּתְחָרֶה שֶׁלּוֹ הָיָה... רוֹבּוֹט! זֶה נִשְׁמָע כְּמוֹ סִפּוּר, אֲבָל זֶה קָרָה בֶּאֱמֶת.

אִישׁ מְפֻרְסָם בְּשֵׁם מִיסְטֶר בִּיסְט אִרְגֵּן אֶת כָּל הָאֵרוּעַ. מִיסְטֶר בִּיסְט אוֹהֵב לַעֲשׂוֹת סִרְטוֹנִים מַצְחִיקִים וּמְעַנְיְנִים לָאִינְטֶרְנֶט. הוּא חָשַׁב שֶׁיִּהְיֶה מְשַׁעֲשֵׁעַ לִרְאוֹת מִי יוֹתֵר טוֹב בִּקְלִיעוֹת לַסַּל: אָדָם אוֹ מְכוֹנָה. אָז הוּא הִזְמִין אֶת מָאנוּ וְאֶת הָרוֹבּוֹט הַחָכָם לְעִיר גְּדוֹלָה בְּיַפָּן שֶׁנִּקְרֵאת טוֹקְיוֹ.

הַתַּחֲרוּת הַגְּדוֹלָה מַתְחִילָה

הַמְּשִׂימָה הָיְתָה פְּשׁוּטָה. גַּם מָאנוּ וְגַם הָרוֹבּוֹט הָיוּ צְרִיכִים לִזְרֹק כַּדּוּר כַּדּוּרְסַל יָשָׁר לְתוֹךְ הַסַּל. מִי שֶׁקּוֹלֵעַ הֲכִי טוֹב – מְנַצֵּחַ. זֶה קְצָת כְּמוֹ כְּשֶׁאַתֶּם מְשַׂחֲקִים בַּחֲצַר הַמִּשְׂחָקִים וּמְנַסִּים לִקְלֹעַ כַּדּוּר. אֲבָל כָּאן, הַכֹּל צֻלַּם וְכָל הָעוֹלָם יָכֹל הָיָה לִרְאוֹת.

מָאנוּ הִתְחִיל. הוּא הֶחְזִיק אֶת הַכַּדּוּר, הִתְרַכֵּז, וּ... קָלַע! הַכַּדּוּר נִכְנַס בְּדִיּוּק לַסַּל. כֻּלָּם מָחֲאוּ לוֹ כַּפַּיִם. מָאנוּ הוּא שַׂחְקָן עִם הֲמוֹן נִסָּיוֹן וְכִשָּׁרוֹן. הוּא יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק אֵיךְ לִזְרֹק אֶת הַכַּדּוּר.

אַחֲרֵי מָאנוּ, הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הָרוֹבּוֹט. לָרוֹבּוֹט הָיְתָה זְרוֹעַ אֲרֻכָּה מִמַּתֶּכֶת. הַזְּרוֹעַ לָקְחָה אֶת הַכַּדּוּר וְזָרְקָה אוֹתוֹ בְּצוּרָה מְדֻיֶּקֶת מְאוֹד. גַּם הָרוֹבּוֹט קָלַע! הָרוֹבּוֹט לֹא מִתְרַגֵּשׁ וְלֹא מִתְבַּלְבֵּל. הוּא רַק עוֹשֶׂה מַה שֶּׁתִּכְנְתוּ אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת.

הַמִּשְׂחָק נִהְיָה קָשֶׁה יוֹתֵר

כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּשְׂחָק עוֹד יוֹתֵר מְעַנְיֵן, מִיסְטֶר בִּיסְט הוֹסִיף אַתְגָּר. מִסָּבִיב לַסַּל שָׂמוּ דְּבָרִים נוֹצְצִים שֶׁהִקְשׁוּ עַל הַקְּלִיעָה. עַכְשָׁו הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת מַמָּשׁ זָהִיר וּמְדֻיָּק.

מָאנוּ נִסָּה שׁוּב. הוּא זָרַק אֶת הַכַּדּוּר, אֲבָל הַפַּעַם... פִסְפֵס. זֶה קוֹרֶה לִפְעָמִים, גַּם לַשַּׂחְקָנִים הֲכִי טוֹבִים. לִפְעָמִים מַצְלִיחִים וְלִפְעָמִים לֹא, וְזֶה בְּסֵדֶר גָּמוּר.

וּמָה עִם הָרוֹבּוֹט? הָרוֹבּוֹט זָרַק שׁוּב. הַזְּרוֹעַ שֶׁלּוֹ זָזָה בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ בְּדִיּוּק. הַכַּדּוּר עָף בָּאֲוִיר וְ... נִכְנַס יָשָׁר לַסַּל! הָרוֹבּוֹט נִצֵּחַ בַּתַּחֲרוּת הַמְּיֻחֶדֶת הַזֹּאת. הוּא הָיָה מְדֻיָּק כְּמוֹ סַרְגֵּל.

אָדָם וּמְכוֹנָה: מִי יוֹתֵר מְיֻחָד?

אַתֶּם בֶּטַח חוֹשְׁבִים, הַאִם רוֹבּוֹטִים טוֹבִים מֵאֲנָשִׁים? הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁכָּל אֶחָד טוֹב בְּמַשֶּׁהוּ אַחֵר. רוֹבּוֹט יָכוֹל לַחְזֹר עַל אוֹתָהּ פְּעֻלָּה שׁוּב וָשׁוּב בְּלִי לְהִתְעַיֵּף. הוּא נִפְלָא בִּמְשִׂימוֹת שֶׁדּוֹרְשׁוֹת דִּיּוּק.

אֲבָל אֲנָשִׁים הֵם מְיֻחָדִים בְּהַרְבֵּה דְּרָכִים. יֵשׁ לָנוּ רְגָשׁוֹת. אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִצְחֹק, לִשְׂמֹחַ וְגַם לִהְיוֹת עֲצוּבִים. אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַמְצִיא דְּבָרִים חֲדָשִׁים, לְצַיֵּר צִיּוּרִים יָפִים וּלְסַפֵּר סִפּוּרִים. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים לַעֲבֹד יַחַד כְּמוֹ קְבוּצָה, לַעֲזֹר אֶחָד לַשֵּׁנִי וְלִהְיוֹת חֲבֵרִים טוֹבִים. אֶת זֶה, שׁוּם רוֹבּוֹט עוֹד לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת.

מָאנוּ מַמָּשׁ נֶהֱנָה בַּתַּחֲרוּת. הוּא אָמַר שֶׁזֶּה הָיָה מַצְחִיק וּמְעַנְיֵן לְשַׂחֵק נֶגֶד רוֹבּוֹט. הוּא לֹא הָיָה עָצוּב שֶׁהִפְסִיד. הוּא שָׂמַח עַל הַחֲוָיָה הַחֲדָשָׁה וְהַמְּשַׁעֲשַׁעַת. וְזֶה הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב בְּכָל מִשְׂחָק – לֵהָנוֹת!