הַגִּבּוֹר שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה

בְּאֶרֶץ גְּדוֹלָה וּרְחוֹקָה, שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ אוֹסְטְרַלְיָה, גָּרִים אֲנָשִׁים נֶחְמָדִים וְגַם חַיּוֹת מְיֻחָדוֹת כְּמוֹ קֶנְגּוּרוּ. יוֹם אֶחָד, הַרְבֵּה אֲנָשִׁים וִילָדִים הִתְאַסְּפוּ יַחַד לְיַד הַיָּם. הֵם חָגְגוּ אֶת חַג הַחֲנֻכָּה. הֵם שָׁרוּ שִׁירִים וְהִדְלִיקוּ נֵר רִאשׁוֹן בַּחֲנֻכִּיָּה. הָיְתָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה.

פִּתְאוֹם, קָרָה דָּבָר לֹא נָעִים. אֲנָשִׁים רָעִים הִתְחִילוּ לְהַפְרִיעַ. הַשִּׂמְחָה הָפְכָה לְפַחַד. זֶה הָיָה כְּמוֹ שֶׁבְּאֶמְצַע מִשְׂחָק כֵּיפִי בֶּחָצֵר, מִישֶׁהוּ פִּתְאוֹם מַחְלִיט לְהָרֹס לְכֻלָּם. הָאֲנָשִׁים הָיוּ מְבֹהָלִים וְלֹא יָדְעוּ מַה לַּעֲשׂוֹת.

אַחְמֶד יוֹצֵא לַעֲזֹר

בְּתוֹךְ כָּל הַבַּלָּגָן, הָיָה שָׁם אִישׁ אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ אַחְמֶד. לְאַחְמֶד יֵשׁ חֲנוּת יְרָקוֹת וְהוּא אבא לִשְׁנֵי יְלָדִים. כְּשֶׁאַחְמֶד רָאָה שֶׁאֲנָשִׁים נִמְצָאִים בְּצָרָה, הוּא לֹא חִכָּה. הוּא הֶחְלִיט מִיָּד לַעֲזֹר. זֶה דָּרַשׁ הַרְבֵּה אֹמֶץ, כְּמוֹ שֶׁדּוֹרֵשׁ אֹמֶץ לַעֲמֹד לְצַד חָבֵר שֶׁמְּצִיקִים לוֹ בְּבֵית הַסֵּפֶר.

אַחְמֶד רָץ בְּלִי לַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם. הוּא הִצְלִיחַ לַעֲצֹר אֶת אֶחָד הָאֲנָשִׁים שֶׁהִפְרִיעוּ. בִּזְכוּת הָאֹמֶץ שֶׁלּוֹ, הַסַּכָּנָה נִהְיְתָה קְטַנָּה יוֹתֵר וְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים נִצְּלוּ. אַחְמֶד עַצְמוֹ קצת נִפְגַּע וְהָיָה צָרִיךְ לָלֶכֶת לְבֵית הַחוֹלִים, כְּדֵי שֶׁהָרוֹפְאִים יַעַזְרוּ לוֹ לְהַרְגִּישׁ טוֹב יוֹתֵר.

כֻּלָּם יַחַד: הָאוֹר חָזָק מֵהַחֹשֶׁךְ

הַמַּעֲשֶׂה הָאַמִּיץ שֶׁל אַחְמֶד נָתַן כֹּחַ לְכֻלָּם. כְּבָר בַּיּוֹם שֶׁלְּמָחֳרָת, עוֹד יוֹתֵר אֲנָשִׁים חָזְרוּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם לְיַד הַיָּם. הֵם לֹא פָּחֲדוּ. הֵם בָּאוּ לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר הַשֵּׁנִי שֶׁל חֲנֻכָּה. הֵם רָצוּ לְהַרְאוֹת שֶׁכַּאֲשֶׁר אֲנָשִׁים טוֹבִים עוֹמְדִים יַחַד, הַטּוֹב תָּמִיד מְנַצֵּחַ. הָאוֹר הַקָּטָן שֶׁל הַנֵּר גֵּרֵשׁ הַרְבֵּה חֹשֶׁךְ.

חִבּוּק מִכָּל הָעִיר

גַּם רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁל אוֹסְטְרַלְיָה אָמַר שֶׁאַחְמֶד הוּא גִּבּוֹר אֲמִתִּי. כְּדֵי לְהַרְאוֹת אַהֲבָה וּתְמִיכָה, הֵם הִקְרִינוּ תְּמוּנָה עֲנָקִית שֶׁל חֲנֻכִּיָּה עַל בִּנְיָן מְאֹד מְפֻרְסָם שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹ צְדָפִים. זֶה הָיָה כְּמוֹ חִבּוּק גָּדוֹל מִכָּל הָעִיר לַאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ עֲצוּבִים.

כָּל הָאֲנָשִׁים בְּאוֹסְטְרַלְיָה וּבָעוֹלָם שָׁמְעוּ עַל אַחְמֶד. הֵם אָמְרוּ תּוֹדָה עַל הָאֹמֶץ שֶׁלּוֹ. הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שָׁלְחוּ לוֹ מַתָּנוֹת וְכֶסֶף כְּדֵי לַעֲזֹר לוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ. הֵם רָצוּ לְהַגִּיד לוֹ: "אַתָּה לֹא לְבַד, אֲנַחְנוּ אִתְּךָ". הַסִּפּוּר הַזֶּה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁגַּם בִּזְמַנִּים קָשִׁים, יֵשׁ אֲנָשִׁים טוֹבִים וְאַמִּיצִים שֶׁמּוּכָנִים לַעֲזֹר. וּכְשֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים יַחַד, הָאוֹר שֶׁלָּנוּ חָזָק יוֹתֵR מִכָּל חֹשֶׁךְ.